מציאת בן או בת זוג, נישואים והקמת משפחה הם תהליכים אוניברסליים העשויים להעמיד קשיים ושאלות בפני כל אדם. עם זאת, ישנם מספר אתגרים הייחודיים לציבור הדתי-לאומי, הנובעים מהיותו מגזר מודרני ועדכני, אך בו זמנית גם מחויב להלכה ולגדרי צניעות ומסורת.
הדילמות והאתגרים עשוייים להיות סביב נושאים שונים ( בחירת בן/בת זוג, מין ומיניות, לחץ מצד החברה והמשפחה להתחתן מהר, הורות בגיל צעיר ועוד), אך מכיוון שלרוב נושאים אלו מודרים מהשיח הציבורי או הגלוי, לעתים קרובות אנשים מוצאים את עצמם בודדים במערכה הנפשית, נאלצים להתמודד עם הקשיים באופן אישי ופנימי, ללא כתובת עמה ניתן לשוחח בגלוי ובאופן ישיר ופתוח על הדברים.
כמי שחיה בחברה דתית לאומית, על בסיס ניסיוני הקליני, ובהסתמך על הרקע המחקרי הרב שיש לי בהקשר לאוכלוסיה הדתית לאומית, אני יודעת כי האתגרים הייחודים דורשים מהמטפל רגישות תרבותית ואוזן קשבת על מנת להביא להצלחת התהליך הטיפולי.
בחירת בן זוג לנישואים:
שלא כבעולם החילוני, המגזר הדתי מקיים מערכות חינוך נפרדות החל מגיל צעיר. לעיתים, החינוך הנפרד לא מאפשר היכרות ספונטנית המתפתחת עם השנים עם בני המין השני. כך, כאשר מגיעים לשלב בו מעוניינים להכיר בן או בת זוג לצורך נישואים המרחק מבני המין השני מהווה מחסום ליצירת קשר אינטימי. נוסף לזאת קיימת ציפייה חברתית ודתית ליצירת קשר משמעותי מהיר שמטרתו נישואים. אלה ועוד מעמידים את הצורך ב"זיהוי נכון" של הפרטנר לחיים בשלב מוקדם, ולעיתים ללא כלים מספקים או מתאימים. בשלב זה עולות דילמות לגבי ההתאמה: כיצד אדע שהוא (או היא) אכן מתאים לי? האם עלי לחפש בן זוג על פי קריטריונים של התאמה דתית וערכית או עם בן זוג שאיתו אני חש/ה קרבה, שפה משותפת ומשיכה?. מטפל הרגיש לסוגיות אלו, ולגוונים השונים הקיימים במגזר מבחינת הפרקטיקה הדתית והציפיות החברתיות, יכול לסייע להתמודד ביתר יעילות עם קשיים אלו ולהתחבר לצרכי האני, תוך הלימה עם המסגרת החברתית והערכים הדתיים בתוכם פועלים בני הזוג.
אתגרים זוגיים לפני החתונה:
הקוד הפנימי של האוכלוסיה הדתית לאומית הוא שפה הברורה לחבריה, אך זרה לעתים לאנשים הבאים מחוץ למגזר. מונחים כמו "שמירת נגיעה", "לימוד משותף" או "הדרכת חתנים" אומרים מעט אך מקפלים בחובם הרבה. היצירה של הזוגיות טרם הנישואים והאתגרים הרגשיים שזו מעמידה בפני זוגות דתיים נראית אולי כמשוכה נמוכה למתבונן מבחוץ, אך עבור בני הזוג המתלבטים בשאלות כמו המרחק הפיסי הראוי ומה ההקפדה או אי-ההקפדה אומרת עלי כאדם וכמאמין, הן סוגיות כבדות משקל. זוג דתי אינו חי יחד לפני הנישואים, וההיכרות ההדדית מוגבלת במשכה ובאופיה. יש זוגות הבוחרים דווקא בשלב זה לבצע בירור משותף של סוגיות זוגיות, עוד טרם הזוגיות מתמסדת, ויש המרגישים כי בשלב זה טיפול פרטני יכול לסייע במיקוד ובגיבוש הזהות האישית.
אתגרים זוגיים במעבר לנישואים
לא בלבד שהזוג הדתי הטרי מתמודד עם משפחה חדשה (ההורים שלו, ההורים שלה), לא בלבד שעוברים למגורים משותפים לראשונה בחיים ("אמאל'ה, יש בן במיטה שלי"), אלא שהזוג מגלה, לרוב לראשונה, גם את מיניותו ובו בזמן, את ההרחקה הפיסית הנגזרת משמירה על טהרת המשפחה. אלו וגם אלו מעמידים אתגרים לא פשוטים, ובעיקר, אתגרים בהם אין מי להוועץ, אין את מי לשאול, במידה ונוצרים קשיים. לעתים הקושי הוא סביב המין או הקשר הפיסי של בני הזוג, ולעתים הקושי הוא רגשי, ונובע דווקא מאי-המגע בתקופת הנידה. פגישות משותפות של בני הזוג בשלב הראשוני והעדין הזה של בניית הזוגיות החדשה יכול לחזק את הזוגיות ולפתוח ערוצי תקשורת ישירים ובריאים גם עבור נושאים שעד כה היו מוקצה מהשיח הזוגי.
המשפחה הגדלה מהר:
זוגות דתיים רבים "מגלים" כי עוד בטרם יצאה שנה אחת לנישואיהם, והנה הפכו מזוג למשפחה. בצד השמחה והאושר הרב שילד מביא עמו, בו בזמן תינוק דורש גם תשומות ומשאבים, פיסיים ורגשיים, ואלו עלולים לערער ולהקשות על התא המשפחתי הצעיר שאך זה מקרוב נוסד. הגדלת המשפחה מעמידה אתגרים רבים הדורשים רגישות רבה מצד שני בני הזוג ומודעות ליכולותיהם, לרצונותיהם, ולסדרי העדיפויות של כל אחד מבני הזוג.
למרות אתגרים אלו, רבים מבני ומבנות המגזר הדתי עדיין נרתעים מפניה לטיפול, וכך חששות, קשיים וקונפליקטים עלולים להשאר בלתי פתורים ולהעיב על איכות החיים. כמטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית אני רגישה לצרכים ולסוגיות הייחודיות לבני המגזר הדתי לאומי כמו גם לשפה ולקודים הבלתי מדוברים. אם אתם מאמינים שטיפול יכול לקדם אתכם או את הזוגיות שלכם, צרו עימי קשר ויחד נוכל לשפר את הרגשתכם ואת מערכת היחסים ביניכם.
כמי שחיה בחברה דתית לאומית, על בסיס ניסיוני הקליני, ובהסתמך על הרקע המחקרי הרב שיש לי בהקשר לאוכלוסיה הדתית לאומית, אני יודעת כי האתגרים הייחודים דורשים מהמטפל רגישות תרבותית ואוזן קשבת על מנת להביא להצלחת התהליך הטיפולי.
בחירת בן זוג לנישואים:
שלא כבעולם החילוני, המגזר הדתי מקיים מערכות חינוך נפרדות החל מגיל צעיר. לעיתים, החינוך הנפרד לא מאפשר היכרות ספונטנית המתפתחת עם השנים עם בני המין השני. כך, כאשר מגיעים לשלב בו מעוניינים להכיר בן או בת זוג לצורך נישואים המרחק מבני המין השני מהווה מחסום ליצירת קשר אינטימי. נוסף לזאת קיימת ציפייה חברתית ודתית ליצירת קשר משמעותי מהיר שמטרתו נישואים. אלה ועוד מעמידים את הצורך ב"זיהוי נכון" של הפרטנר לחיים בשלב מוקדם, ולעיתים ללא כלים מספקים או מתאימים. בשלב זה עולות דילמות לגבי ההתאמה: כיצד אדע שהוא (או היא) אכן מתאים לי? האם עלי לחפש בן זוג על פי קריטריונים של התאמה דתית וערכית או עם בן זוג שאיתו אני חש/ה קרבה, שפה משותפת ומשיכה?. מטפל הרגיש לסוגיות אלו, ולגוונים השונים הקיימים במגזר מבחינת הפרקטיקה הדתית והציפיות החברתיות, יכול לסייע להתמודד ביתר יעילות עם קשיים אלו ולהתחבר לצרכי האני, תוך הלימה עם המסגרת החברתית והערכים הדתיים בתוכם פועלים בני הזוג.
אתגרים זוגיים לפני החתונה:
הקוד הפנימי של האוכלוסיה הדתית לאומית הוא שפה הברורה לחבריה, אך זרה לעתים לאנשים הבאים מחוץ למגזר. מונחים כמו "שמירת נגיעה", "לימוד משותף" או "הדרכת חתנים" אומרים מעט אך מקפלים בחובם הרבה. היצירה של הזוגיות טרם הנישואים והאתגרים הרגשיים שזו מעמידה בפני זוגות דתיים נראית אולי כמשוכה נמוכה למתבונן מבחוץ, אך עבור בני הזוג המתלבטים בשאלות כמו המרחק הפיסי הראוי ומה ההקפדה או אי-ההקפדה אומרת עלי כאדם וכמאמין, הן סוגיות כבדות משקל. זוג דתי אינו חי יחד לפני הנישואים, וההיכרות ההדדית מוגבלת במשכה ובאופיה. יש זוגות הבוחרים דווקא בשלב זה לבצע בירור משותף של סוגיות זוגיות, עוד טרם הזוגיות מתמסדת, ויש המרגישים כי בשלב זה טיפול פרטני יכול לסייע במיקוד ובגיבוש הזהות האישית.
אתגרים זוגיים במעבר לנישואים
לא בלבד שהזוג הדתי הטרי מתמודד עם משפחה חדשה (ההורים שלו, ההורים שלה), לא בלבד שעוברים למגורים משותפים לראשונה בחיים ("אמאל'ה, יש בן במיטה שלי"), אלא שהזוג מגלה, לרוב לראשונה, גם את מיניותו ובו בזמן, את ההרחקה הפיסית הנגזרת משמירה על טהרת המשפחה. אלו וגם אלו מעמידים אתגרים לא פשוטים, ובעיקר, אתגרים בהם אין מי להוועץ, אין את מי לשאול, במידה ונוצרים קשיים. לעתים הקושי הוא סביב המין או הקשר הפיסי של בני הזוג, ולעתים הקושי הוא רגשי, ונובע דווקא מאי-המגע בתקופת הנידה. פגישות משותפות של בני הזוג בשלב הראשוני והעדין הזה של בניית הזוגיות החדשה יכול לחזק את הזוגיות ולפתוח ערוצי תקשורת ישירים ובריאים גם עבור נושאים שעד כה היו מוקצה מהשיח הזוגי.המשפחה הגדלה מהר:
זוגות דתיים רבים "מגלים" כי עוד בטרם יצאה שנה אחת לנישואיהם, והנה הפכו מזוג למשפחה. בצד השמחה והאושר הרב שילד מביא עמו, בו בזמן תינוק דורש גם תשומות ומשאבים, פיסיים ורגשיים, ואלו עלולים לערער ולהקשות על התא המשפחתי הצעיר שאך זה מקרוב נוסד. הגדלת המשפחה מעמידה אתגרים רבים הדורשים רגישות רבה מצד שני בני הזוג ומודעות ליכולותיהם, לרצונותיהם, ולסדרי העדיפויות של כל אחד מבני הזוג.
למרות אתגרים אלו, רבים מבני ומבנות המגזר הדתי עדיין נרתעים מפניה לטיפול, וכך חששות, קשיים וקונפליקטים עלולים להשאר בלתי פתורים ולהעיב על איכות החיים. כמטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית אני רגישה לצרכים ולסוגיות הייחודיות לבני המגזר הדתי לאומי כמו גם לשפה ולקודים הבלתי מדוברים. אם אתם מאמינים שטיפול יכול לקדם אתכם או את הזוגיות שלכם, צרו עימי קשר ויחד נוכל לשפר את הרגשתכם ואת מערכת היחסים ביניכם.
